התיישנות בעבירות מין

סוגיית ההתיישנות בפגיעות מיניות: החוק בישראל, תביעות משפטיות, גישור ופסיקה רלוונטית

מבוא

התיישנות היא עיקרון משפטי הקובע מגבלת זמן להגשת תביעה פלילית או אזרחית לאחר ביצוע עבירה או עוולה. במקרים של פגיעות מיניות, סוגיית ההתיישנות מורכבת במיוחד, בשל הקושי של נפגעות ונפגעים לדווח על הפגיעה בזמן סמוך לאירוע. בישראל, המחוקק והפסיקה הכירו בקושי זה, ונקטו בצעדים להתאמת תקופות ההתיישנות למאפייני עבירות המין.

החוק בישראל: תקופות התיישנות בעבירות מין

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע את תקופות ההתיישנות לעבירות פליליות בהתאם לחומרתן:

פשע שדינו מיתה או מאסר עולם: 30 שנים.

פשע שדינו 7 שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב': 15 שנים.

פשע אחר: 10 שנים.

עוון: 5 שנים.

חטא: שנה אחת.

עבירות מין מסוימות, כגון אינוס (אונס), מעשה סדום ומעשה מגונה, נחשבות לפשעים חמורים, ותקופת ההתיישנות עליהן היא 15 שנים. עם זאת, כאשר העבירה בוצעה בקטין, החוק מכיר בקושי של נפגעים צעירים לדווח על הפגיעה, ולכן קובע שתקופת ההתיישנות תחל רק ביום שבו מלאו לנפגע 28 שנים. משמעות הדבר היא שניתן להגיש כתב אישום עד שהנפגע מגיע לגיל 43

תביעות משפטיות וגישור

בנוסף להליך הפלילי, נפגעי עבירות מין יכולים לפנות להליך אזרחי לתביעת פיצויים מהפוגע. בתביעות נזיקין, תקופת ההתיישנות הכללית היא 7 שנים מיום היווצרות העילה. עם זאת, במקרים של פגיעה מינית בקטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות רק מהיום שבו הנפגע הגיע לגיל 18, כלומר ניתן להגיש תביעה אזרחית עד גיל 25

הליך הגישור מהווה אלטרנטיבה להליכים המשפטיים, ומאפשר לנפגע ולפוגע להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. הגישור יכול לספק לנפגע תחושת שליטה בתהליך, ולהוביל לפתרון מהיר ויעיל יותר. עם זאת, חשוב לוודא שההסכמות המושגות בגישור משקפות את זכויות הנפגע, ושאינן פוגעות באפשרות להליך פלילי במידת הצורך

מאמרים מקצועיים ופסיקה רלוונטית

במאמר "התיישנות בעבירות המין בישראל – הדין המצוי מול הדין הרצוי" נדונה ההשוואה בין דיני ההתיישנות בישראל לבין מדינות אחרות, והצורך במתן שיקול דעת לשופטים בעבירות חמורות 

 

בפסק הדין ע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ' פלוני, נדונה שאלת תחולת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים, ובית המשפט העליון קבע כי יש להתחשב בקושי של נפגעים לדווח על הפגיעה, ולכן יש להאריך את תקופת ההתיישנות במקרים מסוימים

סיכום

סוגיית ההתיישנות בעבירות מין בישראל משקפת את המורכבות שבאיזון בין זכויות הנפגעים לבין זכויות הנאשמים. החקיקה והפסיקה בישראל מכירות בקשיים הייחודיים הנלווים לדיווח על פגיעות מיניות, במיוחד כאשר מדובר בקטינים, ומתאימות את תקופות ההתיישנות בהתאם. עם זאת, הדיון בנושא ממשיך, וישנם קולות הקוראים לביטול מוחלט של תקופת ההתיישנות בעבירות מין חמורות, במטרה להבטיח צדק לנפגעים.