ביטול ההתיישנות בעבירות מין
הקושי בהחלת תקופת התיישנות רגילה בעבירות מין
עבירות מין הן פשעים חמורים בעלי השפעה ארוכת טווח על קורבנותיהם. לעיתים קרובות, הקורבנות זקוקים לזמן רב על מנת להתמודד עם הטראומה ולגייס את האומץ להגיש תלונה. תקופת התיישנות רגילה, המגבילה את הזמן שבו ניתן להגיש תביעה משפטית, מהווה קושי משמעותי לקורבנות אלו. הסיבות לכך כוללות:הכחשה והדחקה: קורבנות רבים חווים הכחשה והדחקה של האירועים הטראומטיים שעברו, ולעיתים רק לאחר שנים הם מסוגלים להתמודד עם האמת
פחד וחרדה: תחושת האיום והפחד מהתוקף, כמו גם החשש מתגובת החברה ומהליך משפטי קשה ומורכב, מרתיעים רבים מלהגיש תלונה מיידית
תלות כלכלית או חברתית: במקרים רבים הקורבנות תלויים כלכלית או חברתית בתוקף, מה שמקשה עליהם לחשוף את העבירה בזמן הקרוב להתרחשותה.
המצב המשפטי בארה"ב לעומת המצב המשפטי בישראל
ארה"ב
בארה"ב, חקיקה בנוגע לתקופת התיישנות בעבירות מין משתנה ממדינה למדינה. בשנים האחרונות, בעקבות עלייה במודעות הציבורית לנושא, חלו שינויים רבים שהרחיבו או ביטלו את תקופות ההתיישנות בעבירות מין, במיוחד בעבירות חמורות כגון אונס.
לדוגמה, בקליפורניה הוחלט בשנת 2016 לבטל את תקופת ההתיישנות על עבירות אונס. החוק מאפשר לתבוע את התוקף בכל עת, ללא הגבלת זמן. גם בניו יורק, נעשו צעדים משמעותיים להרחבת תקופת ההתיישנות עבור עבירות מין, במיוחד כשהעבירה בוצעה נגד קטינים
ישראל
בישראל, חוק ההתיישנות בעבירות מין עובר אף הוא שינויים עם הזמן, אך ישנה הבדלה בין עבירות שונות. באופן כללי, עבירות מין חמורות כגון אונס והתעללות מינית אינן מתיישנות על פי החוק. יחד עם זאת, עבירות פחות חמורות מוגבלות בתקופות התיישנות משתנות, כאשר בעבירות שבוצעו נגד קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בגיל 28 של הקורבן
המחוקק הישראלי מתייחס לקושי הייחודי של קורבנות עבירות מין להגיש תלונה מיידית, ומאפשר להם זמן רב יותר להתמודד עם האירוע ולהחליט אם להגיש תלונה
דוגמאות מוחשיות ליישום החוקארה"ב: מקרה מפורסם הוא של ביל קוסבי, שהועמד לדין על עבירות מין רבות שביצע בשנות ה-70 וה-80. רבות מהתלונות נגדו נפסלו עקב התיישנות, אך חלק מהקורבנות הצליחו להביא לתביעות מאוחרות בעקבות שינויי החקיקה במדינות מסוימות.ישראל: מקרה ידוע הוא של המפיק אלון קסטיאל, שהורשע בעבירות מין רבות. תלונות נגדו התעכבו במשך שנים בשל פחדים וחששות של הקורבנות, אך בסופו של דבר הוגשו תביעות שהובילו להרשעתו.
יוזמת החקיקה של מושלת מדינת ניו יורק
בשנים האחרונות, מושלת מדינת ניו יורק קתי הוקול קידמה יוזמות חקיקה שנועדו להרחיב את תקופות ההתיישנות בעבירות מין. אחת היוזמות המרכזיות שלה כוללת את ה-Child Victims Act, שאושר בשנת 2019 ומאפשר לקורבנות עבירות מין שהתרחשו בילדות להגיש תביעות עד גיל 55, ומעניק חלון זמנים של שנה להגשת תביעות ללא התיישנות עבור מקרים ישנים יותר.
יוזמה נוספת היא ה-Adult Survivors Act, שמיועדת למבוגרים שנפגעו מעבירות מין, ומאפשרת להם להגיש תביעות גם אחרי שתקופת ההתיישנות המקורית פגה, על ידי פתיחת חלון זמן של שנה לתביעות חדשות.
יוזמות אלו משקפות את המודעות הגוברת לצרכים הייחודיים של קורבנות עבירות מין ואת ההבנה כי יש לתת להם את הזמן והמרחב הנדרשים כדי להתמודד עם הטראומה ולבקש צדק.