קבלת פיצויים לקורבנות תקיפה מינית הופכת כעת לקלה יותר הודות לכלי טכנולוגי חדש של (יישוב סכסוכים מקוון) וחקיקה חדשה בארה"ב.
תקיפות מיניות הן המגפה הגרועה ביותר של המאה שלנו
על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, כמעט 1 מכל 5 נשים באמריקה חוותה אונס או ניסיון לאונס, וכמעט 44% מהנשים וכ-25% מכלל הגברים חווים צורה כלשהי של אלימות מינית במהלך חייהם
האם היא הפחיתה פגיעות בנשים #metoo
למרות #metoo והשפעותיו החיוביות על הגברת המודעות והשינוי התרבותי ואף שינויי חקיקה שאסקור בהמשך, COVID-19 הגדיל את כמות ההתעללות המינית באמצעות רשתות דיגיטליות וחברתיות באופן דרמטי. 1
מכל 3 נשים מתחת לגיל 35 חוותה הטרדה מינית ברשת בשנתיים האחרונות 1
באופן טרגי, רבים מהמותקפים הם צעירים. מחקרים מראים כי התקפות אלה יכולות להיות השפעות לכל החיים על הבריאות והם קשורים למחלות כרוניות. לעתים קרובות מדי, טראומה זו מתווספת לאובדן פרודוקטיביות, לאתגר של חיפוש דין וחשבון ולעלויות הנובעות מכך של טיפול רפואי ונפשי.
רק 1% מהקורבנות ברחבי העולם שעברו התעללות, הטרדה פיזית או דיגיטלית או אפילו אונס מקבלים סעד.
99% מקורבנות פגיעה לא קיבלו כל פיצוי שיעזור להם להתמודד עם הטראומה ולהמשיך הלאה בחייהם.
אלימות מינית במעגל סגור - כיוון שעבריינים הם ברובם עבריינים סדרתיים עדיין בקרבנו, אנו חופשיים לפגוע ביותר ויותר אנשים, מבלי לשלם על מעשיהם הרעים, כי מנגנון מניעה יעיל עדיין לא קיים.
האם הקמפיין #Metoo פתר את הבעיה של הקורבנות ?
"קמפיין #MeToo עשה שירות נפלא לנושאי מודעות להטרדות מיניות ויצר מהפכה של ממש, במיוחד בכל הנוגע לנשים צעירות שכיום הרבה פחות מוכנות לסבול מהטרדות מיניות, במיוחד במקום העבודה.
עם זאת, הקמפיין, כמו כל מהפכה, מייצר "גלי נגד" המציבים אתגרים נוספים כגון " זלזול " בסוגיית ההטרדות המיניות עקב ההצפות וריבוי המקרים. "ניסויי שדה תקשורתיים" בתקשורת יכולה להיות חרב פיפיות כי האוזן מתרגלת לזה. מה שגרם לסערה לפני שנתיים, מתקבל היום באדישות הרבה יותר מכיוון שסף הרגישות בוטה. י תגובת נגד מותנית נוצרה באופן כזה שגם גברים שהיו מגנים בחריפות התנהגויות מסוימות לפני הקמפיין, מרגישים כעת צורך להזדהות עם המין הגברי במעין "תחושת רדיפה". יש הרבה יותר חשש מנקמה, תלונות שווא וניסיונות סחיטה מבעבר, למרות שאחוז תלונות השווא, במיוחד לגבי תלונות נשים נגד גברים, הוא פחות מ-2%.
המשמעות המעשית של זה היא שהקורבנות נוטים עוד פחות לחשוף את סיפורם בתקשורת הציבורית. העובדה ש-94% מהקורבנות אינם מדווחים או פונים כלל לתביעה פלילית או אזרחית, אומרת שהיכולת של #Metoo לבדה ליצור שינוי ארוך טווח ולעזור לנקות את העולם מתקיפות מיניות היא קטנה ולא יעילה.
למרות זאת, היתרון #metoo יצר לקורבנות הוא בכך שהוא הבהיר לעברייני המין את מחיר החשיפה הציבורית, אם הקורבן אכן יבחר לחשוף בפומבי את העבריין וזה אחד הזרזים המשמעותיים מדוע עבריינים יבחרו להפחית את הסיכון שלהם ולפנות לגישור חסוי.
בעקבות #metoo והביקורת שהיא עוררה גם על קורבנות שכביכול "נזכרו באיחור" לחשוף את פציעותיהם, נולד קמפיין המשך #whyididntreport המייצג את הצורך של הקורבן להסביר את שתיקתו ואת התהליך שלעתים לוקח שנים להבין את מהות ההתעללות והשלכותיה קודם כל עבור עצמם.
כל מי שעוסק בתחום ההתעללות וההטרדה המינית יודע שבתי המשפט הם דרך גרועה להתמודד עם זה. האיטיות של המערכת, החשיפה של הקורבנות לחקירה של עורך דין שכל תפקידו הוא לערער את אמינות הקורבנות היא אחד המחסומים הראשונים של אנשים מלהתלונן.
גם מי שיתגבר על פחדיו ימצא את עצמו בצורה מתישה נפשית וכלכלית, שבה בתום שלוש או ארבע שנות התדיינות משפטית תהיה הכרה בנזק שנגרם להם ואולי גם בפיצוי כספי לא מאד גבוה.
יתר על כן, החוק קובע תקופת התיישנות, סף ראייתי שיש לעמוד בו, וחלק גדול מהפגיעות אינן יכולות אף להגיע לשערי בתי המשפט בשל אי עמידה בדרישות סף אלה.
נפגעת ? אתה יכול לקבל פיצוי
רוב הנפגעים כלל אינם מודעים לעובדה שהם מחויבים על פי חוק לפיצוי בגין הפגיעה, פעמים רבות ללא כל צורך בהוכחת נזק, שכן המחוקק מבין שעצם העבירה היא פגיעה.
התעללות מינית היא משהו רחב מהעבירות הקלות יחסית המבוצעות במרחב הדיגיטלי או הפיזי כמו תמונות לא הולמות או הערה בוטה לחמורות כמו אונס.
פיצוי החובה הקבוע בחוק משתנה ממדינה למדינה. החוק בארה"ב קובע כי ניתן לקבל פיצוי בגין הטרדה מינית או תקיפה מינית גם ללא הוכחת נזק. הפיצוי בגין הטרדה מינית בעבודה, מוגבל לתקרה של 300,000 דולר. בישראל, למשל, הטרדה מינית יכולה לזכות את הנפגע בתשלום של עד 150,000 ₪ ללא הוכחת נזק ואין מגבלה חוקית לסכום הפיצוי אם הנזק מוכח.
אם עברת התעללות מינית / הטרדה מינית במקום העבודה - אלו האפשרויות שהיו לך עד לאחרונה:
אפשרות 1: הליך פלילי
טראומטי – את/ה חייב/ת לפגוש את התוקפן שלך פנים אל פנים.
ארוך – 3 עד 5 שנים זמן ממוצע להגיע לפסק דין.
סיכויים קטנים – המילה שלך נגדו.
אובדן אמון במערכת המשפט – בחלק מהמקרים המפורסמים מאוד, הרבה שחיתות יושמה בתוך רשויות המשפט.
תחושה של חוסר שליטה במצב –הנפגע לא בוחר את החוקר, עורך הדין או הב"כ שמגן על הקורבן ולא על השופט.
פחד מפוסט-טראומה – כל מפגש עם התוקפן הוא טראומטי ומסוכן נפשית עבור הקורבן. עשרות מחקרים מאשרים זאת.
הפיצוי אינו פרופורציונלי לנזק שנגרם - הסעד העיקרי של הענישה משרת את טובת הכלל אך ברמת הפרט הנפגע אפילו לא זוכה להתנצלות והסעד הכספי המוענק לו במסגרת תביעת ההמשך להחלטה הפלילית נמוך יחסית.
אפשרות 2: תביעה אזרחית
נטל הוכחה קשה - במקרים מסוימים זה מילה נגד מילה.
קושי ייצוג לממן משפטי - במיוחד בעבירות מין ברף הנמוך של החומרה כמו שליחת תמונות אינטימיות , (תמונות של איברי מין) או הטרדה קלה אין עורכי דין כמעט שמסכימים לייצג.
ייצוג משפטי יקר - אם תזכו בתיק, שכר הטרחה לעורכי דין ומגשרים יכול לנוע בין 25% ל-40% מהפיצויים המגיעים לכם.
תיוג הקורבן כאדם בעייתי - עם השפעה שלילית ארוכת טווח.
חשיפה אישית קשה- תביעה אזרחית דורשת מהקורבן להיחשף הן למקורבים והן לזרים. הסיכון לחשיפה יכול בקלות להפוך לביקורת ציבורית ולשיח על "תרומתה" של הקורבן לתקיפה מינית בצדק או שלא בצדק.
ארוך – יכול לקחת 2-4 שנים כדי לקבל פיצוי. מחקרים מראים כי בגלל האופי הרגשי, הקורבנות "עוצרים" את חייהם במהלך המשפט.
גם באופציה של תביעה אזרחית רגילה, יש תחושה של חוסר שליטה – הקורבן לא בוחר את החוקר, עורך הדין או הב"כ שמגן על הקורבן ולא על השופט.
חשש מפוסט טראומה, שכן בהליך אזרחי הצדדים נמצאים באותו אולם לאורך כל התהליך והקורבן עובר חקירה צולבת קשה שכל מטרתה להפיל את גרסתו ולהציגו כשקרן.
אפשרות 3: בוררות פנים אל פנים/ גישור/ משא ומתן בין עורכי הדין של הצדדים
תשלום למגשר פיזי או לבורר אינו מותנה בהצלחה התעריפים השעתיים הם בדרך כלל יקרים ונעים בין $150 ל-$500 לשעה. הוצאה זו מתווספת להוצאה לעורך דין המייצג את הנפגע בהליך – 25%-50% עמלה מבוססת.
במקרה של גישור - מרווחים בתשלום מראש שאינם תלויים בתוצאה.
אפשרות 4: חשיפת הסיפור ברשתות החברתיות
מסוכן - הקמפיינים החברתיים והרשת החברתית יצרו דרך להיפרד מהסוד ולבוא חשבון עם העבריין בצורה מאוד זמינה – פרסום פוסט באינטרנט או ראיון עם אחד מערוצי התקשורת .
מצד אחד, הוא מאופיין בזמינות גבוהה ושליטה של הנפגע על לוחות הזמנים. מצד שני, ברשת, אתה מיד נשפט לטוב ולרע. הקורבן יכול להיות כוכב בן לילה אבל גם יכול לרסק את מפעל חייו שם ואפילו את חבריו ומשפחתו כהרף עין .
״תג מחיר״ - האופי הבעייתי של תיוג הקורבן כקורבן מין ילווה אותו לאורך זמן באופן שקשה מאוד להשתחרר ממנו, בדיוק כפי שקרה למיס יוניברס לינור אברג'יל. או השינויים שהתחייבו למוניקה לוינסקי.
אפשרות 5: הליך פנים ארגוני
האופציה הזו רלוונטית רק במקרה של הטרדה מינית במקום העבודה, הליך בירור פנים ארגוני ואם פנייה לאינסטינקט משפטי רלוונטי על פי סמכות השיפוט לא צלחה. מנגנון זה סובל גם מבעיות רבות המשפיעות ישירות עליך כקורבן.
הצורך להיחשף בפני מפקחת על הטרדה מינית לדברים אינטימיים, למרות שבדרך כלל אין לה הכשרה פסיכולוגית מתאימה.
קושי בחשיפת האמת - שכן לממונה אין באמת סמכויות חקירה ופעמים רבות אחריות הנאמנות שלה מוטלת בספק, במיוחד כאשר העבריין הוא חבר בכיר בארגון.
עשרות מאמרים מקצועיים עסקו בבעיות המנגנון של המפקח וכולם מצביעים על שורה של כשלים.
כסף קטן - הוכח כי מקומות עבודה כמעט ולא מפצים באופן ריאלי את הפצועים. על פי רוב הם מסתפקים בהסרת העבריין מתפקידו או בהשארת העבריין.
תיוג עושה צרות - יתר על כן, מטבעם של ארגונים, קשה מאוד לשמור בהם סודות, וכך הקורבן נצבע שוב באורו של "עושה צרות" שעשוי לרדוף אחריו גם כאשר הוא מבקש לעבור למקום עבודה אחר.
שתי חקיקות עיקריות לאחרונה מאפשרות לקורבנות פגיעה מינית לנסות לקבל פיצוי גבוה יותר ובגרך מהירה וקלה יותר;
חודש אפריל 2022 הוכרז כחודש המודעות ומניעת התקיפה המינית הלאומי על ידי הנשיא ביידן וחוקק חוק פדרלי שמטרתו לחזק את מאמצי מניעת האונס והחינוך ולהרחיב את הגישה לשירותים משפטיים לכל קורבנות התקיפה המינית. 450 מיליון דולר הוקצו כחלק מתוכנית ההצלה של ארה"ב למתן מימון לשירותי אלימות במשפחה ותקיפה מינית, כולל מרכזי משבר אונס וחוקים חדשים שיוצרים עבורך דרך חדשה לנסות ולקבל פיצויים חתומים כדלקמן:
- סופה של הבוררות הכפויה - מהפכה בפתרון סכסוכי הטרדה מינית במקום העבודה.
החוק הפדרלי האמריקאי החדש אוסר על בוררות חובה של הטרדה מינית בכוח העבודה, החוק החדש שם קץ לבוררות כפויה של תקיפה מינית והטרדות מיניות. חוק זה מקדם מאמצים למנוע ולטפל בהטרדה ותקיפה מינית ומקדם גישה לצדק בכך שהוא מבטיח כי אנשים שחוו תקיפה מינית והטרדה מינית במקום העבודה אינם כפופים לבוררות מחייבת ויכולים במקום זאת לבחור אם לפנות לבית המשפט או לפתרון השונה מחוץ לארגון.
הרקע לחקיקה – מחאת עובדי גוגל – תאגידים רבים השתמשו במנגנוני בוררות פנימיים כדי "לשטוף" תביעות מיניות, והם המשיכו בחלקם את הפגיעה בעובדים שנפגעו. זרז חשוב לחוק היה המחאה העולמית של עובדי גוגל על המדיניות של גוגל בנוגע לטיפול בהטרדות מיניות. הליך הגישור/בוררות, שנמצא בדרך כלל כסעיף בחוזי העסקה בעמק הסיליקון, דורש שכל סכסוך ייפתר בתוך הארגון ולא באמצעים חיצוניים כגון בתי משפט. מתנגדי מאמר זה ענו כי הוא שימש להגנה על המוניטין של החייב והנתבע, ובמקביל השתיק.
ב-2018 פורסם תחקיר של הניו יורק טיימס, לפיו גוגל פיטרה 48 עובדים בשנים 2016-2018 בשל מקרי הטרדה מינית - וסיפקה למנהלים הבכירים שלהם הגנה, סיוע וחבילת פרישה נוצצת. בולט ביניהם היה אנדי רובין, ממציא אנדרואיד, שעזב את החברה עם 90 מיליון דולר בכיסו. דרישות נוספות של עובדי גוגל היו פרסום דו"ח על מקרים של הטרדה מינית בחברה, וקביעת תהליך אחיד לדיווח על אירועים באופן אנונימי.
בעקבות המחאה, ארגוני הטכנולוגיה הגדולים בעולם שינו את החוזים האישיים שלהם, אך התרבות הארגונית שממשיכה "לשלול עובדים" מהעובדים לא השתנתה באופן דרמטי ולכן נחקק החוק.
- יצירת חלון הזדמנויות של שנה - אתה יכול לתבוע עכשיו על פציעות עבר, גם כאלה שקרו לפני שנים רבות.
בפעם הראשונה חוקקה מדינת ניו יורק חוק שמבטל את חוקה ההתיישנות על פגיעות מיניות לתקופה מוגבלת מיניות.
ב-24 במאי 2022, מושלת העיר ניו יורק, קתי הוצול, חתמה על חוק המאפשר "מבט לאחור" למשך 12 חודשים לניצולי התעללות מינית של מבוגרים להגיש תביעה נגד המתעלל וגורמים אחראים אחרים (למשל, מוסדות ומעסיקים), גם כאשר ייתכן שתקופת ההתיישנות על החוק כבר פגה. חלון ההגשה של ASA יימשך מנובמבר 2022 עד נובמבר 2023.
.
בנוסף לשינויים חוקתיים משמעותיים אלה בארה"ב, שהיא "מנהיגת שוק", נוצרה אופציה טכנולוגית חדשנית שמטרתה ליצור אלטרנטיבה אפקטיבית, יעילה ומכובדת לאופציה של פנייה למסלול שיפוטי או פנים-ארגוני.
הליך גישור דיגיטלי לחלוטין ייצור " זירה חדשה " לסכסוכי תקיפה מינית משא ומתן על פיצויים מחוץ למערכות המשפטיות או הארגוניות הכושלות.
Geshury מציעה את הפלטפורמה המקוונת הראשונה ליישוב סכסוכים (יישוב סכסוכים מקוון = ODR) לפתרון סכסוכים בגין הפרה באמצעות הליך גישור דיגיטלי מלא. הפלטפורמה תאפשר לקורבנות לספר את סיפוריהם, להשיל מעליהם את העול הפסיכולוגי הכבד של שמירת הסוד ולנהל תהליך דיגיטלי לחלוטין ללא התערבות אנושית על מנת לנסות ולקבל פיצויים מהאחראים לפגיעה.
המטרה של גשורי היא להגדיל באופן דרמטי את אחוז הפיצויים לקורבנות ולמנוע הטרדות עתידיות על ידי יצירת מערכת יעילה מדי שמלמדת את העבריינים שמעשיהם יכולים לעלות להם כסף רב.
מודל זה מאפשר יעילות, זמינות, עלויות נמוכות וזמן קצר של התנהלות בהליך הגישור וממזער את הסיכון לפוסט טראומה מחודשת.
הפיצוי שעשוי לחכות לכם עכשיו בגשורי
כעת ניתן לקבל פיצוי גם על התעללות מינית בטווח הנמוך ביותר כמו Dick Pic. כאמור, המציאות שלפני גשורי מלמדת כי בגין הרוב המכריע של התקיפות המיניות בטווח הנמוך לא הוגשו תביעות כלל ולכן לא קיבלו פיצוי.
לפני גשורי זה פשוט לא השתלם להשקיע את זמן האנרגיה ואת עוגמת הנפש הכרוכה בעימות עם התוקף. עכשיו זה גם אפשרי וגם כדאי.
לא רק שאין צורך לפגוש את העבריין בשום שלב, אלא שגם הדרך להסכם מתקצרת שכן אין עורכי דין והמערכת מציעה סכום מטעמה על סמך ניתוח מקרים דומים הן במערכת המשפטית והן בפסקי דין ממערכות אלטרנטיביות של גישורים ובוררויות פיזיות באופן שיוצר מעין "מחירון" של פגיעות, כך שכל הצדדים יוכלו להגיע להסכם ביתר קלות ולא להרגיש "פראיירים".
מדוע גישור נכון במקרים מסוג זה
גישור הוא תהליך של יצירת הסכמים באמצעות צד שלישי. אין יכולת כפייה על אף אחד מהצדדים להגיע להסכם, לאף צד שלישי אין שום יכולת להחליט. החשיבות של הליך גישור היא העובדה שכל צד שולט בהחלטות שלו ולא מוסר את ההחלטה לצד שלישי ולכן יש כאן אלמנט פסיכולוגי חשוב ביותר שחשיבותו הופכת להיות קרדינלית כשמדובר בפגיעות מיניות שהן בראש ובראשונה חוויות של חוסר שליטה מצד הקורבן.
גישור מוצלח הוא לא רק זה שמסתיים בהסכמה לפתרון הסכסוך. גישור טוב הוא גם כזה שגם אם ההסכם לא נחתם, הצדדים קיבלו בהירות והבנה לגבי הדברים החשובים להם ולגבי עמדת הצד השני וכך יכולים להחליט אם לפנות למערכת המשפטית או לבוררות חיצונית או לוותר על כל העניין.
איך עובד תהליך קבלת הפיצוי הדיגיטלי
כל הליך הגישור מתבצע באופן דיגיטלי ואנונימי ללא פגישות פנים אל פנים.
שמירה מקסימלית על סודיות ופרטיות.
כל המסמכים נוצרים באופן דיגיטלי.
כל צד מגיש את גרסתו למערכת ורק אם הוא מעוניין תועבר גרסתו לצד השני
אין אינטראקציה ישירה בין הצדדים ולכן בפגישה אין חשש להיחקר, להיות מושפל, מאוים וכן הלאה.
התהליך כולו מאובטח ברמת אבטחה גבוהה ומאפשר לקורבן לאחסן את עדותו ותעודותיו ב"כספת דיגיטלית"
מכבד וענייני.
תשלום רק אם הושגה הסכמה – כך שהקורבן לא נדרש לעוד ״קנס״ כספי .
מהיר ולא דורש מרחב פיזי – למעשה אין צורך לצאת מהבית.
המערכת מעודדת סיום מהיר של הליכי גישור במגוון אמצעים – כגון עמלה מופחתת להסכם שהושג תוך 72 שעות.
כל צד מבהיר את צרכיו ואת האינטרסים שלו להגיע להסכם ומהם המכשולים האמיתיים שאותם צדדים נוטים להדחיק בדרך כלל של אי הגעה להסכם הן נפשית והן כלכלית .
המערכת מעבירה בין הצדדים רק את הטווחים המקרבים אותם להסכמה ובאמצעות בינה מלאכותית מייצרת "הצעת מערכת" לפשרה הגיונית בהתאם לנסיבות מיקום הסיכונים של הצדדים וסכומי הפיצוי עליהם הוסכם במקרים דומים..היא אינה תלויה סמכות השיפוט או את החוק והתקנות של המדינה ולכן יכולה להיות בין צדדים עם נתינות שונה.מאפשרת גישור רב משתתפים פוגע, נפגעים חברות ביטוח מעבידים , צדדים שלישיים נוספים ..
שמירה מקסימלית על סודיות ופרטיות.
כל המסמכים נוצרים באופן דיגיטלי.
כל צד מגיש את גרסתו למערכת ורק אם הוא מעוניין תועבר גרסתו לצד השני
אין אינטראקציה ישירה בין הצדדים ולכן בפגישה אין חשש להיחקר, להיות מושפל, מאוים וכן הלאה.
התהליך כולו מאובטח ברמת אבטחה גבוהה ומאפשר לקורבן לאחסן את עדותו ותעודותיו ב"כספת דיגיטלית"
מכבד וענייני.
תשלום רק אם הושגה הסכמה – כך שהקורבן לא נדרש לעוד ״קנס״ כספי .
מהיר ולא דורש מרחב פיזי – למעשה אין צורך לצאת מהבית.
המערכת מעודדת סיום מהיר של הליכי גישור במגוון אמצעים – כגון עמלה מופחתת להסכם שהושג תוך 72 שעות.
כל צד מבהיר את צרכיו ואת האינטרסים שלו להגיע להסכם ומהם המכשולים האמיתיים שאותם צדדים נוטים להדחיק בדרך כלל של אי הגעה להסכם הן נפשית והן כלכלית .
המערכת מעבירה בין הצדדים רק את הטווחים המקרבים אותם להסכמה ובאמצעות בינה מלאכותית מייצרת "הצעת מערכת" לפשרה הגיונית בהתאם לנסיבות מיקום הסיכונים של הצדדים וסכומי הפיצוי עליהם הוסכם במקרים דומים..היא אינה תלויה סמכות השיפוט או את החוק והתקנות של המדינה ולכן יכולה להיות בין צדדים עם נתינות שונה.מאפשרת גישור רב משתתפים פוגע, נפגעים חברות ביטוח מעבידים , צדדים שלישיים נוספים ..
והכי חשוב Geshury פותחה על ידי מומחים בתהליכים פסיכולוגיים מורכבים המאפיינים התעללות מינית הן של הקורבן והן של העבריין.
גשורי מגדיל את הסיכויים להגיע להסכם
השיטה של גשוריי תוכננה לצמצם פערים ולמצוא את המכנה המשותף ולכן היא מגדילה משמעותית את הסיכויים שייווצר הסכם בין הצדדים וישולם פיצוי בהשוואה לחלופות האחרות.
קבלת הצעת המערכת באופן מידי מפחיתה את העמלה שמשלמים הצדדים למערכת ומתגמלת אותם גם בדרך זו.
פרט חשוב נוסף מכיוון שאין תשלום למגשרים או לעורכי דין העבריין יכול להרשות לעצמו להגדיל את גובה הפיצויים, הוא מוכן לשלם ובאותו אופן מכיוון שהנפגע חוסך כ-25%-40% תשלום הוצאות לנציגים הוא יכול להסתפק בפיצוי קטן יותר מהפוגע.
השפעה חברתית - לאניתן לעצור את מגיפת ההתעללות המינית על ידי שימוש בפלטפורמת Geshury בקנה מידה גדול
עבור קורבנות רבים, העובדה שהם יקבלו פיצוי כספי או ינקמו בפוגע אינה תמריץ מספיק לשלם את מחיר ההתנהגות במערכת המשפטית או הפנימית. פעמים רבות המוטיבציה להתלונן או לתבוע מתרחשת כאשר הם מבינים שהעבריין שלהם הוא סדרתי, ושהם יכולים להיות אלה שימנעו את הפגיעה הבאה שהעבריין עלול לבצע.
בהיעדר הרתעה פלילית אפקטיבית, ההרתעה האפקטיבית ביותר (למעט חשיפה ציבורית) היא מכה משמעותית לכיס. עבריין שקיבל הודעה בטלפון שלו שהוגשה נגדו תלונה על התעללות מינית יחשוב כמה פעמים לפני שייפגע שוב, כי עכשיו הוא יודע שמעשיו מתועדים.
יתר על כן, מכיוון שהתעללויות מיניות ויראליות רבות מבוצעות על ידי בני נוער קטינים, העובדה שהוריהם יקבלו את ההודעה ויצטרכו לשלם אלפי דולרים פיצויים תביא אותם לפקח על ילדיהם בצורה טובה בהרבה ממה שקורה כיום.
בתוך עשור, גשורי מבקשת "לנקות" את העולם מהתעללות מינית בתקופה זו
התחל בדיקת היתכנות לקבלת פיצוי על התעללות מינית או טייק אווי:
נאנסתי
היה לי ניסיון אונס.
הוטרדתי מינית בעבודה.
הוטרדתי מינית באופן דיגיטלי.
הותקפתי מינית בדרך אחרת.
אני מכיר את התוקף?
האם התלוננתי?
קיבלתי פיצויים.
אני רוצה לקבל פיצוי
סיגל גשורי - בעלת שני תארים במשפטים, אחת המגשרות הראשונות בישראל, מפתחת שיטת*** טיפול לנפגעות תקיפה מינית ויזמים סדרתיים בפרויקטים המשלבים טכנולוגיה ופסיכולוגיה