רקע
לפני מס שנים, הכנסת אישרה עשרה מיליון שח לטיפול בהטרדות מיניות .
במסגרת התוכנית המבורכת הוחלט שיוקצו תקציבים להכשרת ממונות ולמאגר תלונות אבל נחשו מה אין בתוכנית ? דרך לטפל בתלונות שיגיעו לברור בדרך אחרת מהדרך המתנהלת היום . הבשורה חשובה – המחוקק נותן דעתו סופסוף למכת מדינה ... בעצם למכה עולמית .
היקפי התופעות של פגיעות מיניות הם בלתי נתפסים . כמעט כל אישה עברה הטרדה מינית ברמות משתנות של חומרה .
מרכזי הסיוע מדווחים על כך שפחות מ5% מהתלונות הופכות לתביעות כנגד הפוגעים . מתוך התלונות שכן מתגבשות לכלל תביעות כ – 80% מגיעות לגישור – אלא /מתברר שיש מחסור חמור במגשרים מתמחים בתחום של פגיעות מיניות שדורש מיומנות מיוחדת .
למה בתי משפט זה לא המקום הנכון ?
כל מי שעוסק בתחום של פגיעות והטרדות מיניות יודע שבתי משפט הם דרך רעה לטיפול . האיטיות של המערכת, החשיפה של הקורבנות לחקירה של עו"ד שכל תפקידם לקעקע את האמינות של הקורבנות היא אחד החסמים הראשונים של אנשים מלהתלונן . גם אלו שמתגברים על החששות ימצאו את עצמם בדרך מתישה נפשית ופיננסית . אולי בתום שלוש ארבע שנים תהיה הכרה בפגיעה שנעשתה להם ואולי גם פיצוי כספי ....
זאת ועוד החוק קובע מגבלות של התיישנות , סף ראייתי שצריך לעמוד בו וחלק גדול מהפגיעות לא יכולות כלל לבוא בשערי בתי המשפט בגלל העדר עמידה בדרישות הללו .
תיכף הקמפיין מתהפך לנו הנשים על הראש ...
קמפיין me too עשה שירות מופלא לנושאי ההטרדה המינית , המודעות וחולל מהפכה של ממש.
יש הבנה חדשה של " מה מותר ומה אסור ".. יש רצון לייצר נורמות התנהגות מכבדות בתוך הארגונים אבל גם התודעה הזו מחלחלת ליחסים בין המינים בכל הרבדים שלהם ויש לברך עליה כי היא באה לתקן אלפי שנים של כוחנות ביחסים בים המינים שעלתה לכולנו ביוקר, גם בהשפעה ההרסנית שלה על חיי האהבה שלנו, על היכולת של נשים לבטוח בגברים .
עם זאת הקמפיין כמו כל מהפכה מייצר " גלי נגד" שמציבים אתגרים נוספים כגון " " זילות " הנושא של הטרדה מינית עקב הצפה וריבוי המקרים, " משפטי שדה תקשורתיים עלולים להיות חרב פיפיות .
האוזן מתרגלת . מה שעורר סערה לפני שנתיים , נשחק מבחינה הרגשית , משום שלכל דבר מתרגלים , גם לדברים רעים וסף הרגישות מתקהה . אצל גברים רבים נוצרה תגובת נגד מותנית משום שזה מה ש"מלחמה" עושה – מקצינה עמדות וגורמת לאנשים לבחור צד . כך יוצא שגם גברים שהיו מגנים בכל תוקף התנהגויות מסוימות קודם לקמפיין , מרגישים עכשיו איזה דלף להזדהות עם המין הגברי בכללותו.
אגב מעניין מדוע הקמפיין מוציא מאנשים רבים את תודעה של מלחמת המינים נשים נגד גברים במקום להיות אנשים מוסריים נגד אנשים שלא. העובדה הזו מדהימה הרבה יותר משום שחלק מהדמויות המתוקשרות שנאשמות בפגיעה מינית בכלל הטרידו גברים .
כדי להבין כמה עמוק המשבר ביחסי המינים די לשמוע את הביטוי של הנוער " פמינאצית ".
תרבות המיידלע
כולנו מבינים שהנורמות השתנו. שמה שהיה פעם רגיל מקובל הוא בעצם עברה על החוק ובלתי מקובל יותר.
בשיחות שלא לציטוט כולנו מבינים שהיינו חלק ממערכת חברתית שלמה . הבוס ש הציץ לי למחשוף , המנכ"ל שמשש את הבד של המכנסיים כדי לדעת אם הבד נעים למגע , העו"ד שאצלו התמחיתי שהמליץ לי לפתוח כפתור נוסף בכניסה לישיבה.... הומור שיצא מהאופנה היום .
ברור לנו שגם הנשים היו חלק ממערכת המשחק הזו שהוכתבה על יד גברים והושתקה על ידי נשים וברור לכולם שאנחנו במשחק חדש ... אבל בדרך צריך לטפל בפגיעות שהתרחשו בעולם הישן כשהעולם כבר מתנהג אחרת . והשינוי המשמעותי מכולם הוא הרשת . כי בעולם של היום – המשפט הוא כבר לא ממש רלבנטי . אתה נשפט מיד ברשת לטוב או לרע ... וככל שאתה נהיה כוכב ברשת במהירות אתה יכול להתרסק בה על מפעל חייך שמך הטוב הרכוש שלך ומשפחתך במהירות הבזק .
ומי שעיניים בראשו מנסה להגן על עצמו מבעוד מועד ... הדרך שבה בוחרים גברים במיוחד בעמדות מפתח זה לנסות והמעיט את פוטנציאל ה צמידות עם נשים , זה אומר דלתות פתוחות בפגישות אחד על אחת ... אבל גם זה אומר פחות עוזרות אישיות , נהגות בוס ...והנה עוד חסמים של נשים מפני משרות דווקא משום היותן נשים ועל לא עוול בכפן .
לתקופת " התפר" יש השלכות פסיכולוגיות עמוקות לא רק מבחינת הזדמנויות בתעסוקה . אלא גם ביחסים בינאישיים ואפילו ביחסים של אדם עם עצמו . קמפיין METOO הוא קריאה לחשבון אישי על בחירות לא פחות מאשר הוא הזמנה להסתכלות חברתית על התנהלות .
"
אנחנו רואים את הביטוי של הדין וחשבון הזה מצד הנפגעים כפי שהוא בא לידי ביטוי בתת הקמפיין "למה לא התלוננתי" המייצג את הצורך של הנפגעים להסביר את השתיקה שלהם ואת התהליך שלעיתים אורך שנים להבין את מהות הפגיעה ואת השלכותיה קודם כל לעצמם . במהות יש כאן הסתכלות לעיתים ממרחק של שנים על מה שיתק אותי אז , האם המחר ששילמתי היה שווה בדיעבד ?
לפגיעה מינית יש אלמנט פלילי הרצון של המדינה למנוע ולהעניש על פגיעה במישור הפלילי ויש לו אלמנט אזרחי הרצון לנסות ולפצות את הנפגע , בדרך כלל מדובר בפיצוי כספי . ברור שהכל הוא לכאורה – כי מה המחיר של אונס מה בכלל יפצה עליו ? מה המחיר של אובדן האמון – מי יפצה על הקושי במערכות היחסים מכאן ולהבא ? איך נשיב לנפגע את היכולת להתחבר עם הגוף שלו מחדש – עם תחושת הרעב עם הצורך במגע אחרי שנים שהוא נמנע לחבר את הלב שלו עם הגוף בחזרה בגלל הרצון לשמור על עצמו ... איך נשלם על הסיוטים בלילות? על הלב שדופק בכל כניסה לחדר מדרגות כי לפני 30 שנה היה שם גבר שעינג את עצמו על חשבוני ?
פיצוי כספי לעולם לא יתקרב להיות פיצוי אמיתי וראוי . הדבר הכי טוב שפיצוי כספי יכול לקנות לנפגע זה את היכולת לבחור לטפל בעצמו .
נקמה - האם זה עובד ?
רבים חושבים שנשים כנפגעות מונעות מנקמה . אבל כלל זה אינו נכון . אנחנו עדים ללא מעט סיפורים שבהם נשים נחשפו באומץ כנפגעות מבלי לחשוף כלל את שם הפוגע . ומכאן לפחות בחלק מהמקרים משמשת החשיפה העצמית את הצורך להתנקות מהעול של הסוד .
או התחשבנות בפומבי " הוא גזל ממני אז עכשיו אני אגזול ממנו "
אז מה כן באמת מרפא ?
האלמנט הנפשי היחודי בפגיעה מינית לעומת פגיעות נזיקיות אחרות – הוא אלמנט הכוונה לפגוע , הטרדה מינית היא לא תאונת דרכיםֿ, זה לא כמו שנדרסתי על ידי מכונית שלא עצרה באדום . היא לא נעשית בהיסח הדעת והיא אישית תמיד לפחות בעיני הקורבן .
הנפגע בדרך כלל לא יכול להשתחרר מהרעיון של שעשו לו את זה באופן אישי שבאופן אישי וספיציפי מישהו בחר בכוונה לדרוס אותו .
מצד הפוגעים
בפגישות שלי עם נפגעים בכובע של מטפלת חזר המוטו המרכזי - מישהו אחר לקח מהם משהו שהם לא הסכימו לתת . במקום הזה תמיד יוצא הילד בן 5 שצועק שעל ההורה שלו בתיסכול " אתה לא מחליט עליי ". ה
גישור הוא דרך פסיכולוגית נהדרת להחזיר את השליטה לידיים של הנפגעים והפוגעים
כי כל פגיעה מינית היא בבסיסה חוייה של העדר שליטה . עשו לי כנגד רצונ
מה בעצם הרווחנו כחברה מהמהפכה ?
למה גישור הוא הדרך הנכונה?
איך המפכה ת
לנט פליקס זה עלה 40 מליון דולר ?
נו אז משהו מזה קבלנו ?
איבגי ישוב כבר כמה שנים בבית ןמה יצא לנו מזה ?
לחיים רמון זה חסל פחות או יותר את הקריירה הפוליטית
משהו לא הגיוני קורה ... זה לא אומר שמשהו לא צודק קורה פה ... אבל השאלה האם אנחנו כחברה יכולים לטפל בנושא ההטרדות המיניות בדרך טובה יותר ממה שקורה עכשיו ?
והתשובה שלי היא חד משמעית כן . ייתרה מזו אני מאמינה